בבל , , 24/10/2017

                           

 

מישל וולבק חוש המאבק

״חוש המאבק״ (Le sens du combat), קובץ השירה השלישי של מישל וולבק ראה אור לראשונה ב-1996.
הספר כולל שירה מחורזת יותר ופחות ושירים בפרוזה העוסקים בשלל הנושאים שהעסיקו את וולבק הצעיר בספריו הראשונים ״הרחבת תחום המאבק״ ו״החלקיקים האלמנטריים״ - מחזורי החיים של האדם השכיר,העבודה, החופשה והאבטלה; טקסי החיזור וההזדווגות האנושיים; החוויה העירונית והבינעירונית; וגם תיאורי טבע.
״חוש המאבק״ זכה בפרס פלור לשנת 1996.
במקביל ליציאת הספר הוציאה תחנת הרדיו France Culture (תחנת הרדיו התרבות של הרדיו הציבורי) אלבום שבו מוקלט וולבק מקריא את שיריו על רקע מוזיקה בת זמננו.
בטקסט מטעם פרנס קולטור המלווה את האלבום נכתב: ״כל שיריו של וולבק הם שירי הישרדות החופרים בעומק האפלה. הפסימיזם שלהם הוא פתח לעליצות פראית. רק באמצעות מאבק ניתן לעמוד מול הצער והרצח. השירה של וולבק עשויה ממרירות, מתסכול ומברקים פראיים. זוהי תבוסה שלא אמרה את המילה האחרונה״.
https://www.youtube.com/watch?v=-Z4-7Hk3OX0

יציאתו של ״חוש המאבק״ הוא הזדמנות עבור הקורא העברי להתוודע לראשונה לפן חיוני, מרכזי ופורה ביצירתו של מישל וולבק, סופר שמגדיר את עצמו בראש ובראשונה כמשורר.

מחסום אחרון נגד הליברליזם :

אָנוּ דּוֹחִים אֶת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית מִשּׁוּם שֶׁאֵין
בִּיכָלְתָּהּ לְהַתְווֹת לָנוּ כִּוּוּן , נָתִיב שֶׁיּוֹבִיל לְפִיּוּס
שֶׁל הַפְּרָט עִם הַדּוֹמִים לוֹ בְּקֶרֶב קְהִלָּה
שֶׁנִּתָּן לְכַנּוֹתָהּ אֱנוֹשִׁית ,
וּמִכָּל מָקוֹם , הַיַּעַד שֶׁהִיא מַצִּיבָה לְעַצְמָהּ
שׁוֹנֶה בַּעֲלִיל.

אָנוּ מְסָרְבִים לָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית בְּשֵׁם אִגְּרוֹתָיו
שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר לֶאוֹ הַשְּׁלֹשָה–עָשָׂר עַל תַּפְקִידָם הַחֶבְרָתִי שֶׁל סִפְרֵי הַבְּשׂוֹרָה
וּבְרוּחַ הַנְּבִיאִים הַקְּדוּמִים שֶׁאָרְרוּ
אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְקָרְאוּ לְחֻרְבָּנָהּ,
וִירוּשָׁלַיִם נָפְלָה , וְקָמָה מֵהֲרִיסוֹתֶיהָ רַק
אַחֲרֵי אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה.

אֵין מַחֲלֹקֶת וּמְקֻבָּל עַל הַכֹּל שֶׁכָּל מֵיזָם אֱנוֹשִׁי נִמְדָּד
יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּקְרִיטֶרְיוֹנִים כַּלְכָּלִיִּים
טְהוֹרִים,
קְרִיטֶרְיוֹנִים מִסְפָּרִיִּים לַחֲלוּטִין,
שְׁמוּרִים בְּקָבְצֵי מַחְשֵׁב.
זֶה לֹא מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת וְעָלֵינוּ לְהֵאָבֵק לְמַעַן
פִּקּוּחַ עַל הַכּלְַכּלָָה וּלְמַעַן הַכפְָּפָתָהּ לִכלְָלִים
מְסֻיָּמִים שֶׁאָעֵז לִקְרֹא לָהֶם אֶתִיִּים,
וְכַאֲשֶׁר מְפַטְּרִים שְׁלֹשֶת אֲלָפִים אִישׁ וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ
קִשְׁקוּשִׁים עַל הַמְּחִיר הַחֶבְָרתִי שֶׁל הַמַּהֲלָךְ אֲנִי מִתְמַלֵּא
רָצוֹן עַז לַחְנֹק חֲצִי תְּרֵיסָר רוֹאֵי
חֶשְׁבוֹּן,
זהֶ יהְִיהֶ מַהֲלךָ מְציֻןָּ,
הֲסָרַת שֻׁמָּן מוֹעִילָה לְגַמְרֵי,
מַהֲלָךְ שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הִיגְיֶנִי.

תְּנוּ אֵמוּן בַּיָּזְמָה הַפְּרָטִית, זֶה מַה שֶּׁהֵם
חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים בְּכָל מָקוֹם , הֵם חוֹזְרִים עַל זֶה כְּמוֹ
הַשְּׁעוֹנִים הַמְעוֹרְרִים הַיְשָׁנִים הָאֵלֶּה , שֶׁדַּי בְּתִקְתּוּקָם הַחַדְגּוֹנִי כְּדֵי
לְהַשְׁקִיעַ אוֹתָנוּ בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה מַתִּישִׁים
וְסוֹפָנִיִּים,
לְכָךְ יֵשׁ לִי רַק תְּשׁוּבָה אַחַת, וְזֹאת
כְּתוֹצָאָה מִנִּסְיוֹנִי הַמְיָאֵשׁ
והְַחֲזרָָתִי,
וְהִיא שֶׁהַפְּרָט , כְּלוֹמַר הַפְּרָט הָאֱנוֹשִׁי,
הוּא עַל פִּי רֹב חַיָּה קְטַנָּה שֶׁהִיא בָּהּ בָּעֵת אַכְזָרִית
ואְֻמְלָלָה,
וְשֶׁיִּהְיֶה חֲסַר טַעַם לִבְטֹחַ בּוֹ אֶלָּא אִם
יִקָּלַע לְמַצָּב שֶׁבּוֹ יֵהָדֵף, יְתֻחַם וִיתֻחְזַק בְּעֶקְרוֹנוֹת
מַחְמִירִים שֶׁל מוּסָר בִּלְתִּי נִתָּן לְעִרְעוּר,
אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה הַמִּקְרֶה.

בְּאִידֵאוֹלוֹגְיָה לִיבֶּרָלִית, כַּמּוּבָן. >>>

sens du combat front .jpg

ציור קיר על פי צילום מאת רנו מונפורני ב- la Demeure du Chaos / Courtesy of Organ Museum / thierry Ehrmann ©

הַיּוֹם עוֹלֶה וְגָדֵל, שׁוּב נוֹפֵל עַל הָעִיר

הַיּוֹם עוֹלֶה וְגָדֵל, שׁוּב נוֹפֵל עַל הָעִיר
עָבַרְנוּ לַיְלָה לְלֹא גְּאֻלָּה
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹטוֹבּוּסִים וְאֶת הָרַחַשׁ הַזָּעִיר
שֶׁל מֶלֶל חֶבְרָתִי. הַנּוֹכְחוּת מִתְגַּלָּה. >>>


empty_family-s.jpg

קולם טובין המשפחה הריקה

בקובץ סיפורים זה, כותב קולם טובין על משפחות: אלה שאנחנו נולדים בהן, ואלה שאנחנו מנסים, כמיטב יכולתנו, להקים לעצמנו. הוא כותב על נאמנויות סותרות, על הומוסקסואליות, על עזיבה ועל שיבה, על נקמנות ועל אבל. >>>

negation_03s.jpg

אורן קקון אמן השלילה

סיפור צריך להאמין בעצמו, לתכנן, לקוות, להתבדות, להזדקן, להחוויר, להתקמט, לצבור חטאים ומעשים טובים, להתרחש רחוק מכל אפשרות של הצלחה.

השואף אל הכתיבה לא רצה להחמיץ את העולם ולא רצה שיחמיץ העולם אותו. הוא היה מנופח מקוקאין, אבל זה לא הספיק לו. >>>

hollowland f s.jpg

איל ויצמן ארץ חלולה

בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. >>>

nobody move.jpg

דניס ג'ונסון לא לזוז

ג׳ימי לונץ הוא איש תמים (פחות או יותר).
כשהוא יוצא מתחרות חבורות זמר בסגנון ברברשופ שבה השתתף בבייקרספילד שבקליפורניה, יש לו הרגשה שהמזל לצדו. פתאום בא לו להמר. בשתים–עשרה וחצי הסוסים מתחילים לרוץ. >>>

עוד ספרים

קולם טובין אחת פחות אחת

ירח נמוך תלוי מעל טקסס. הירח הוא אִמי. הוא מלא הלילה, ובהיר מאור הניאון הבהיר ביותר; הענבר העצום שלו זרוע כתמים אדומים. אולי זה ירחַ האסיף, ירח הקוֹמַנצ'י. מעולם לא ראיתי ירח נמוך כל כך, מלא כל כך באורו העשיר, העמוק. >>>

מישל וולבק מחסום אחרון נגד הליברליזם

אָנוּ דּוֹחִים אֶת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית מִשּׁוּם שֶׁאֵין
בִּיכָלְתָּהּ לְהַתְווֹת לָנוּ כִּוּוּן , נָתִיב שֶׁיּוֹבִיל לְפִיּוּס
שֶׁל הַפְּרָט עִם הַדּוֹמִים לוֹ בְּקֶרֶב קְהִלָּה
שֶׁנִּתָּן לְכַנּוֹתָהּ >>>

איל ויצמן ארכיטקטורה של סְפָר

כיוון שגיאוגרפיות גמישות מגיבות לכוח מבוזר ולא לכוח ממוקד ואחדותי, אין להבין את הארכיטקטורה שלהן כהגשמה חומרית של רצון פוליטי מאוחד או כתוצר של אידאולוגיה לכידה. >>>

אורן קקון אמן השלילה - ההתחלה

השואף אל הכתיבה גלגל את הכיסא לאחור והדליק מרלבורו אדום. הדמות המבוססת על חייו עשתה את הבלתי–ייאמן ונהפכה לבשר ודם. יש להם עבר דומה ושניהם נמצאים עכשיו בפירנצה. הוא כותב המשך לחייו. >>>

עוד חומרים

 

תמצית הסבל האנושי על פי וולבק: דחייה מצד נשים

״מישל וולבק מזכיר את הקשר בין ספרות ובין גברים שלא זוכים להצלחה עם המין הנשי. הוא גם ממחיש למה הפרוזה הרבה יותר נכונה לו מאשר השירה.״
אריק גלסנר על ספרו של מישל וולבק ״חוש המאבק״, 7 לילות >>>

הגיבור של אורן קקון שונא בשביל לאהוב

״במרכז ספרו הראשון של אורן קקון ניצב מבקר ספרים התוקף את הספרות העברית בחמת זעם רק כדי שיוכל להצטרף אליה. זה רומן חסר רחמים, המקבע את הקורא מול תאונת הדרכים המדממת שהיא חיי הגיבור.״
אבי שניבאום על ספרו של אורן קקון ״אמן השלילה״, הארץ ספרים >>>

ההבנה שכבר מאוחר מדי להשלים, למחוק, לכפר

״על קובץ הסיפורים המצוין של הסופר האירי שראה אור כעת בתרגום לעברית.״
איתמר זהר על ספרו של קולם טובין ״המשפחה הריקה״, הארץ >>>

ספר טיסה - המשפחה הריקה

״גלות ושיבה, מוות ואובדן, פרשיות אהבים בלתי מתפשרות ונאמנויות סותרות, ההבדלים בין המשפחות שאנו נולדים בהן לבין אלו שאנו בוחרים לעצמנו. אלה נושאים גדולים שמטופלים על ידי טובין בעדינות, בתחכום ובשפה עשירה.״
אלעד זרט על ספרו של קולם טובין ״המשפחה הריקה״, ספר טיסה, ידיעות אחרונות >>>

מי יבנה יבנה בית בח'אן יונס

״'ארץ חלולה' של איל ויצמן מציע ביקורת מקורית ומרתקת על הכיבוש הישראלי, אבל המסקנות שלו גורפות כל כך, שבסופן מבוי סתום.״
שי זמיר על ספרו של איל ויצמן ״ארץ חלולה: הארכיטקטורה של הכיבוש הישראלי״, ידיעות אחרונות >>>

בעולם המעוות של השמאל הקיצוני, כל מתנחל הוא מרגל

״ספר חדש שעוסק ב"ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל" הוא חובת קריאה לאנשי שמאל ישראלים: תראו לאן אפשר להידרדר אם לא תעצרו בזמן.״
אריאל שנבל על ספרו של איל ויצמן ״ארץ חלולה: הארכיטקטורה של הכיבוש הישראלי״, מקור ראשון >>>

בעיות זיקפה

״אורן קקון מתגרה בקורא בחריפות ובחוצפה לא מצויות , אבל ׳אמן השלילה׳ סובל ממידה מופרזת של נרקיסיזם.״
ענת עינהר על ספרו של אורן קקון ״אמן השלילה״, 7 לילות, ידיעות אחרונות >>>

עוד חדשות

 

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved