בית

בבל , , 24/9/2017

                           

 

יוענה גונן אגדה אורבנית

(התפרסם בטיימאאוט תל אביב, 26.05.05)

תל אביבים רבים אוהבים לראות את עצמם כמנותקים משאר חלקי הארץ, מעין תושבים של מדינה בתוך מדינה. על פי הנרטיב שהם בונים לעצמם, ישראל היא מדינה שנבנתה על גירוש, גזל ודם, ואילו תל אביב היא עיר שקמה על גבי חולות טהורים וחפים מתושבים; עיר של פתיחות, קוסמופוליטיות וחילוניות שפויה. ספרו המצוין של שרון רוטברד חושף את השקרים הרבים שמסתתרים מאחורי סיפור זה ומאחורי מיתוס "העיר הלבנה" שצמחה מהחולות ונבנתה ב"סגנון הבאוהאוס". חציו האחד של הספר מקלף את שכבות הצבע הלבן המכסות על ההיסטוריה האפלה של תל אביב, וחציו האחר כותב את ההיסטוריה המחוקה של "העיר השחורה" - יפו והשכונות הדרומיות והמזרחיות של העיר. כותב, כדי שלא לאפשר להשכיחה."עיר לבנה, עיר שחורה" הוא לא ספר על ארכיטקטורה. זהו טקסט פוליטי הכתוב בשפה בהירה ויפה, במסווה של ספר על ארכיטקטורה. ככלות הכל, ארכיטקטורה היא קווי המתאר של המרחב הסובב אותנו, ולכן לא ניתן לנתקה מהתרבות ומהפוליטיקה של אותו מרחב. רוטברד, אדריכל במקצועו, מראה כיצד סיפור העיר הלבנה שימש לביסוס האליבי המוסרי של ההתיישבות הציונית בתל אביב ולחיזוק המונופול הלבן על הזהות הישראלית. העיר הלבנה מהאגדות הפכה לבירת "ארץ ישראל הישנה והטובה", עיר הרוחצת בנקיון כפיה, בניגוד לישראל הכובשת והמזוהמת.רוטברד נוטל פטיש ומנתץ את יסודותיה המעורערים של האגדה האורבנית התל אביבית. בחלק הראשון, כאמור, הוא חושף את שקריותו של הסיפור על "סגנון הבאוהאוס" החביב על תושבי העיר - סיפור שהביא את אונסק"ו לכלול את תל אביב ברשימת אתרי המורשת העולמיים של הארגון. אך החלק החשוב בספר נמצא בחלקו השני, המספר את ההיסטוריה המחוקה של יפו ושכונות דרום העיר - "העיר השחורה" שחוסלה באופן שיטתי. במאמרים המוקדמים שפרסם רוטברד בנושא, הוא כינה את התהליך "אנטומיה של רצח עיר".העיר השחורה היא כל מה שתושבי העיר הלבנה אינם רוצים להיות. הגבול בין שתי הערים מסומן בדרכים רבות: סדרי עדיפויות עירוניים, השקעה בתשתיות, בגינון ובניקיון, קביעת נתיבי הנחיתות בנתב"ג ועוד. אל העיר השחורה מתנקז כל מה שתושבי העיר הלבנה אינם רוצים לראות: צינורות ביוב, מזבלות, תחנות אוטובוסים מרכזיות, בתי מלאכה, בתי זונות, בתי הימורים ותושבים החיים בשולי החברה המהוגנת - עולים חדשים, מהגרי עבודה, חסרי בית, נרקומנים. לטענתו של רוטברד, דווקא העיר השחורה היא העיר הססגונית, המגוונת והקוסמופוליטית ביותר בישראל.עוד מספר רוטברד את סיפור גירוש יפו ב-1948 ואת תהליך החרבתה בשנים שלאחר מכן - סיפור שחזר על עצמו, לדבריו, בגירוש מהגרי העבודה של נווה שאנן ובהרס בתי רפיח במבצע "קשת בענן". המיתוס הלבן של תל אביב מנסה להשכיח ולהסוות את העובדה שהעיר צמחה מתוך יפו כשלילתה הדיאלקטית; שתל אביב הכחידה באכזריות את יפו המשגשגת כדי להקים את עצמה; שהעיר הלבנה עיצבה את יפו כעיר שחורה של פשיעה, לכלוך ואלימות. כנגד ההשכחה הזו יוצא ספרו של רוטברד, התובע שהפסקת הכיבוש ותיקון עוולות הציונות יתחילו ביפו. זהו אחד הטקסטים הרדיקליים ביותר שהתפרסמו בעברית בשנים האחרונות.

 

ברשת מ-26/05/05

סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 122

בגליון 122 של סטודיו אמנות דיגיטלית, תערוכות נבחרות, תהליך העבודה על "מקום תחת השמש", חשיפה, על הספר "העיניים של רמברנדט", "הנני" של מיכאל סגן-כהן, פרידה מיעקב רכטר. >>>

מיכאל חיוטין מגילת ירושלים מקומראן

פרסום ראשון בעברית של "מגילת ירושלים" מקומראן. נוסח המגילה, שלשונה ארמית, מוצג כאן לראשונה בתרגום עברי. התיאור הספרותי של העיר האידיאלית המופיע במגילה הוא המסמך הראשון מסוג זה בתרבות האנושית. >>>

יוסף אליהו שלוש פתח דבר

"התאמצתי כפי יכולתי לרשום את זיכרונותי למען יישארו לבני משפחתי אחרי, וגם להמעוניינים בתולדות ובהתפתחות היישוב העברי ביפו, ועל היחסים הטובים ששררו בינינו ובין שכנינו הערבים במשך תקופה של עשרות שנים עד בואם של 'גואלי' ארצנו האנגלים. >>>

אסף מולכו תכנית ההתנתקות של יפו מתל אביב

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית