יותם פלדמן / אחרונת הנביאים הצואים: ז׳וסטין פראנק בעידן ה־Woke - דברים (שכמעט נאמרו) לרגל ערב ההשקה של המהדורה החדשה של ״זיעה מתוקה״.

19.02.2026

ההיסטוריה של התרבות העברית בישראל במאה העשרים היא במידה רבה תולדות המלנכוליה ויצרי המוות של יושבי המקום. היטיב לבטא את אותה התחושה הפיזמונאי אהוד מנור במילים: ״להיוולד כל בוקר מחדש, / עם כל מילת פרידה למות מעט ... לחיות על פני ובתוכי האדמה / הנוראה הזו״. קשה לקבוע מתי ואיך בדיוק נולדה המוסכמה, הנראית מובנת מאליה כיום, כי נושאה המרכזי של יצירה עברית ״גבוהה״, בסיפרות ובאמנות, הוא הדיכאון; כי תפקיד היצירה הוא לפרוט לפרוטות את אובדן עניינו של האמן העברי בעולם, לשמש תיבת תהודה למיאוסו של הקהל בחייו. הדבר קשור, נדמה לי, למאגיה או אנטי־מאגיה, בה נכרכו החיים בארץ הקודש, על אדמה שהיא אם כל פנטזיה עבור רוב בני המין האנושי. החיים על פני אדמה קונקרטית כזו, ארכי־פנטזיה שהתגלמה בחומר, מסרסים את כוחות הדמיון של יושבי הארץ. ישנן גם סיבות אחרות: היסטוריות, פוליטיות, חברתיות.יהיו אשר יהיו הטעמים לאותה מלנכוליה, היא בוודאי מטילה מגבלות שונות – ואולי גם מעניקה דבר מה לרגישות האמנותית העברית.

מבחינה זו, חייה הקצרים של ז׳וסטין פראנק בתל־אביב – מ־1930 עת היגרה מצרפת ועד היעלמותה המסתורית ב־1943 – הם בבחינת נס גלוי. פלאי לא פחות מכך, גילויה מחדש של ז׳וסטין פראנק ושל ספרה, ״זיעה מתוקה״, על ידי רועי רוזן ב־2001. ייתכן שרק כיום, חצי מאה לאחר יצירת הספר לראשונה, ועם הוצאת הספר מחדש, מצויד הקורא באיברי החישה המתאימים כדי להתחכך בפרסונה של פראנק וביצירתה

דברים (שכמעט נאמרו) לרגל ערב ההשקה של המהדורה החדשה של ״זיעה מתוקה״.

המשך קריאה

לגור בתוך רומן: סמינר על החיים הוראות שימוש וז'ורז' פרק, בהנחיית שרון רוטברד

18.02.2026

בסדרת המפגשים הזאת נערוך היכרות עם הספר ועם הבניין, נתוודע לכמה מהסיפורים שבין דפיו, נשתמש בכמה מהמפתחות שלו וננצל כמה אפשרויות לשיטוט בין דפיו ומרחביו. בקיצור, נלמד להתגורר בו, להשתמש בו.ֿ

שרון רוטברד מתארח במועדון הסקרנות ומעביר סדרת הרצאות מקוונות על ״החיים הוראות שימוש״ וז׳ורז׳ פרק

המשך קריאה

ז׳אן-פייר פיליו / סלסולי עשן (מתוך ספרו ״היסטוריון בעזה״ שעומד לראות אור בקרוב בהוצאת בבל)

04.02.2026

האנשים והנשים של עזה תמיד אהבו לעשן, הנשים העדיפו נרגילה מעת לעת בין חברות, הגברים ביכרו את הסיגריה מהחפיסה היומית. לאחר שחמאס השתלט בכוח על המובלעת ביוני 2007, הוא מתפתה לאסור טבק. אנשי המיליציה האיסלאמית מתוסכלים מחוסר יכולתם להילחם ב"אויב הציוני" מחוץ לסיבובי עימות קצרים יחסית, אך הרי אסון לאזרחים. הם מסיטים ומשחררים את תוקפנותם הלוחמנית נגד אוכלוסייתם, הנתבעת להתאים את עצמה לחזונם ל"סדר מוסרי" כביכול. עשיתי אז חשבון שרצועת עזה היא השטח הערבי שמרושת בצפיפות הרבה ביותר בכוחות "ביטחון", למעשה במשטרות פוליטיות, בעולם ערבי שכבר רווי וצפוף בסוג של משטרות פוליטיות.

המשך קריאה

דייויד בלוס / השם (מתוך: ״ז׳ורז׳ פרק, חיים במילים״)

02.02.2026

ז'ורז׳  פרק נולד בפריז ב-7 במרץ 1936, ארבע שנים ושלושה חודשים לפני כניסתם של הכוחות הגרמניים לעיר. היו לו שם פרטי צרפתי ושם משפחה שנשמע כמו פֶּרֶק בצרפתית. הן בצורת כתיבתו והן באופן הגייתו נדמה שהשם פֶּרֶק עולה בקנה אחד עם שמות כמו בֶּלֶק ופֶּרוֹ–גִירֶק, שמוצאם בבְּרטאן, כידוע לכל דובר צרפתית. אדם הרואה את השם פרק כתוב, או שומע את הגייתו, מניח שלאדם הנושא שם זה יש שורשים אתניים בפריפריה הקלטית של צרפת. ואולם, בין אבותיו של פרק לא ניתן למצוא כלל וכלל ברטוני. הוא היה בן צרפתי למשפחת מהגרים יהודים מפולין, ונפל בגורלו המוזר להיקרא במילה עברית המאויתת בפולנית, אשר בהגייתה הצרפתית נשמעה ברטונית.

המשך קריאה