16.06.2019
איך מתארים גוף ששוקל 266 ק״ג בלי אף תמונה? רוקסן גיי מספרת ב״
רעב״ את הסיפור של הגוף שלה, ומציגה את הלב שלה, ״מה שנותר ממנו״.
יובל סער על ספרה של רוקסן גיי ״רעב״, בלוג פורטפוליו
המשך קריאה
28.05.2019
סוחר סמים זעיר, "בנאדם", שבין מנה למנה שולח את ידו בשירה, עומד במרכז הרומן הצנום של שולי ספיר. למרות האירוניה המשוחה בארס שבה מתוארים חולשותיו וכישלונותיו, גיבור הספר הוא דמות אנושית מאוד, שמעוררת אמפתיה ואהדה.
רועי בית לוי על ספרה של שולי ספיר ״הבנאדם״, הארץ ספרים
המשך קריאה
25.04.2019
החדשות הרעות: מבחינת שיעור הבגידות, תל־אביב היא שיאנית בינלאומית. החדשות הטובות: המונוגמיה עדיין רלוונטית. החדשות המפתיעות: ישנם שלושה טיפוסי אישיות זוגית - המרצדס, הג'יפ והיגואר. כך טוען הסקסולוג ד"ר דניאל דריי בספר חדש, "לאהוב במאה ה־21". לסמדר שיר הוא מגלה מה מיוחד במיניות הישראלית, מסביר למה בשנים האחרונות יותר נשים בוגדות, נותן טיפים לסקס טוב יותר, וגם - מדבר על פרשת המסים שבה הסתבך.
סמדר שיר משוחחת עם ד״ר דניאל דריי על ספרו ״לאהוב במאה ה-21״, 7 ימים, ידיעות אחרונות
המשך קריאה
23.04.2019
"כתיבה היא הדבר היחיד בחיי שיש לי בו ביטחון מלא", אומר יו נסבו, שכתב כמה מרבי המכר הגדולים בעולם בעשורים האחרונים. ולמרות שלל העיבודים שנעשו למחזה השייקספירי "מקבת", גם לאתגר הזה ניגש הסופר הנורווגי ללא חשש, ויצר רומן רווי סמים ואלימות שקשה להניח מהיד.
יו נסבו בראיון מיוחד לגילי איזיקוביץ, הארץ גלריה
המשך קריאה
19.03.2019
הוצאת בבל אבלה על מותו של האדריכל מיכאל חיוטין, מחבר הספר ״
מגילת ירושלים מקומראן״, ובו תרגום עברי ראשון של המגילה, הכתובה במקורה בארמית, שבה מופיע לראשונה בתרבות האנושית תיאור מפורט של עיר אידיאלית. מעבר להיותו אדריכל מחונן, חיוטין היה אדם סקרן, רחב-אופקים ומחבר פורה. הוא יחסר לנו מאוד. אנו משתתפים בצערה של אשתו ושותפתו האדריכלית ברכה חיוטין ובצער המשפחה והמשרד.
המשך קריאה
05.03.2019
סיפוריה של קלי לינק אמנם משתמשים באלמנטים על־טבעיים, אבל רק כדי להדגיש את המוזרות של השגרה ואת המקום שהפנטזיה והאימה ממלאות בה. גם בספרה החדש היא יוצרת ספרות רפאים מצמררת, מצחיקה וחכמה.
עמרי הרצוג על ספרה של קלי לינק ״מסתבכים בצרות״, הארץ ספרים
המשך קריאה
04.03.2019
״דב כרמי לא למד ארכיטקטורה בבאוהאוס אלא באוניברסיטת גנט שבבלגיה. ושם, באוניברסיטת גנט שבבלגיה, למדה גם הארכיטקטית ג׳ניה אברבוך שתכננה את כיכר צינה דיזנגוף שמופיעה על כריכת המהדורה הדו-לשונית של הספר ״Dwelling on the Dunes״ של ניצה סמוק. ושם גם למד בנימין אידלסון (עוד זוכה פרס ישראל לארכיטקטורה). ומתברר שהם לא היו היחידים, בפקולטה לארכיטקטורה של אוניברסיטת גנט למדו עוד ארכיטקטים ארצישראלים: בנימין אנקשטיין, ישראל דן מילוסלבסקי, המהנדס אליהו פיטלסון. והיו ארכיטקטים ארצישראלים אחרים שלמדו במוסדות אחרים בבלגיה כמו חיים כשדן, בן-עמי שולמן או מיכאל קון. לכן, דווקא עכשיו, על רקע חגיגות של מאה השנים לייסוד באוהאוס, שכצפוי הגיעו גם לתל אביב, אפשר בהחלט וחשוב בהחלט לומר שההשפעה הבלגית על הארכיטקטורה המודרנית בתל אביב היתה משמעותית הרבה יותר מזו של באוהאוס.״
דברים בהשקת הספר במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, ירושלים
המשך קריאה