מאז שפרצה אינתיפאדת אל אקצא, התכנסה התודעה הקולקטיבית הישראלית אל אווירת הנכאים הקונצנזואלית של חברה שנכפתה עליה מלחמת אין ברירה. רוב הישראלים משוכנעים היום כי ישראל עשתה כל מאמץ להשיג הסדר קבע עם הרשות הפלשתינית, ונענתה בפרץ אלימות מתוכנן מצד ערפאת - אלימות המוכיחה מדי יום כי הפלשתינים פשוט אינם מעוניינים בשלום.
זהו מצב מסוכן: חברה השבויה בתמונת עולם חד ממדית כל כך היא חברה המוותרת מרצונה על הניסיון להבין כיצד נקלעה למצב שהיא נמצאת בו.
ב"עיתונות תחת השפעה" חוזר דניאל דור אל השבועות הראשונים של האינתיפאדה ומבקש להתחקות אחר שורשיה של תחושת השכנוע ההרמטית הזו בעמודי החדשות של שלושת העיתונים הגדולים. במהלך תקופה זו, וגם אחר כך, סיפקו העיתונים לקוראיהם תמונה חדשותית חד ממדית ומעוותת של מהלך המאורעות - תמונה שחזרה והזינה את תחושת המועקה הקולקטיבית של ציבור הקוראים, אבל עמדה בניגוד משווע לא רק לעובדות, אלא גם לדיווחים ששלחו כתבי השטח של אותם העיתונים עצמם אל מערכות החדשות שלהם.
מתוך הניתוח התקשורתי-לשוני עולה דיוקנה של העיתונות הישראלית כעיתונות תחת השפעה: עיתונות הפועלת תחת השפעתם של הפחד, של הזעם, של השנאה, של הבורות, ובראש ובראשונה - תהת השפעתה של מערכת התעמולה המסיבית שהפעילו ראש הממשלה דאז אהוד ברק ואנשי מערכת הביטחון.
