חוש המאבק

״חוש המאבק״ (Le sens du combat), קובץ השירה השלישי של מישל וולבק ראה אור לראשונה ב-1996.
הספר כולל שירה מחורזת יותר ופחות ושירים בפרוזה העוסקים בשלל הנושאים שהעסיקו את וולבק הצעיר בספריו הראשונים ״הרחבת תחום המאבק״ ו״החלקיקים האלמנטריים״ - מחזורי החיים של האדם השכיר,העבודה, החופשה והאבטלה; טקסי החיזור וההזדווגות האנושיים; החוויה העירונית והבינעירונית; וגם תיאורי טבע.
״חוש המאבק״ זכה בפרס פלור לשנת 1996.
במקביל ליציאת הספר הוציאה תחנת הרדיו France Culture (תחנת הרדיו התרבות של הרדיו הציבורי) אלבום שבו מוקלט וולבק מקריא את שיריו על רקע מוזיקה בת זמננו.
בטקסט מטעם פרנס קולטור המלווה את האלבום נכתב: ״כל שיריו של וולבק הם שירי הישרדות החופרים בעומק האפלה. הפסימיזם שלהם הוא פתח לעליצות פראית. רק באמצעות מאבק ניתן לעמוד מול הצער והרצח. השירה של וולבק עשויה ממרירות, מתסכול ומברקים פראיים. זוהי תבוסה שלא אמרה את המילה האחרונה״.
https://www.youtube.com/watch?v=-Z4-7Hk3OX0

יציאתו של ״חוש המאבק״ הוא הזדמנות עבור הקורא העברי להתוודע לראשונה לפן חיוני, מרכזי ופורה ביצירתו של מישל וולבק, סופר שמגדיר את עצמו בראש ובראשונה כמשורר.


מחסום אחרון נגד הליברליזם

אָנוּ דּוֹחִים אֶת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית מִשּׁוּם שֶׁאֵין
בִּיכָלְתָּהּ לְהַתְווֹת לָנוּ כִּוּוּן , נָתִיב שֶׁיּוֹבִיל לְפִיּוּס
שֶׁל הַפְּרָט עִם הַדּוֹמִים לוֹ בְּקֶרֶב קְהִלָּה
שֶׁנִּתָּן לְכַנּוֹתָהּ אֱנוֹשִׁית ,
וּמִכָּל מָקוֹם , הַיַּעַד שֶׁהִיא מַצִּיבָה לְעַצְמָהּ
שׁוֹנֶה בַּעֲלִיל.

אָנוּ מְסָרְבִים לָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית בְּשֵׁם אִגְּרוֹתָיו
שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר לֶאוֹ הַשְּׁלֹשָה–עָשָׂר עַל תַּפְקִידָם הַחֶבְרָתִי שֶׁל סִפְרֵי הַבְּשׂוֹרָה
וּבְרוּחַ הַנְּבִיאִים הַקְּדוּמִים שֶׁאָרְרוּ
אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְקָרְאוּ לְחֻרְבָּנָהּ,
וִירוּשָׁלַיִם נָפְלָה , וְקָמָה מֵהֲרִיסוֹתֶיהָ רַק
אַחֲרֵי אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה.

אֵין מַחֲלֹקֶת וּמְקֻבָּל עַל הַכֹּל שֶׁכָּל מֵיזָם אֱנוֹשִׁי נִמְדָּד
יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּקְרִיטֶרְיוֹנִים כַּלְכָּלִיִּים
טְהוֹרִים,
קְרִיטֶרְיוֹנִים מִסְפָּרִיִּים לַחֲלוּטִין,
שְׁמוּרִים בְּקָבְצֵי מַחְשֵׁב.
זֶה לֹא מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת וְעָלֵינוּ לְהֵאָבֵק לְמַעַן
פִּקּוּחַ עַל הַכּלְַכּלָָה וּלְמַעַן הַכפְָּפָתָהּ לִכלְָלִים
מְסֻיָּמִים שֶׁאָעֵז לִקְרֹא לָהֶם אֶתִיִּים,
וְכַאֲשֶׁר מְפַטְּרִים שְׁלֹשֶת אֲלָפִים אִישׁ וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ
קִשְׁקוּשִׁים עַל הַמְּחִיר הַחֶבְָרתִי שֶׁל הַמַּהֲלָךְ אֲנִי מִתְמַלֵּא
רָצוֹן עַז לַחְנֹק חֲצִי תְּרֵיסָר רוֹאֵי
חֶשְׁבוֹּן,
זהֶ יהְִיהֶ מַהֲלךָ מְציֻןָּ,
הֲסָרַת שֻׁמָּן מוֹעִילָה לְגַמְרֵי,
מַהֲלָךְ שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הִיגְיֶנִי.

תְּנוּ אֵמוּן בַּיָּזְמָה הַפְּרָטִית, זֶה מַה שֶּׁהֵם
חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים בְּכָל מָקוֹם , הֵם חוֹזְרִים עַל זֶה כְּמוֹ
הַשְּׁעוֹנִים הַמְעוֹרְרִים הַיְשָׁנִים הָאֵלֶּה , שֶׁדַּי בְּתִקְתּוּקָם הַחַדְגּוֹנִי כְּדֵי
לְהַשְׁקִיעַ אוֹתָנוּ בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה מַתִּישִׁים
וְסוֹפָנִיִּים,
לְכָךְ יֵשׁ לִי רַק תְּשׁוּבָה אַחַת, וְזֹאת
כְּתוֹצָאָה מִנִּסְיוֹנִי הַמְיָאֵשׁ
והְַחֲזרָָתִי,
וְהִיא שֶׁהַפְּרָט , כְּלוֹמַר הַפְּרָט הָאֱנוֹשִׁי,
הוּא עַל פִּי רֹב חַיָּה קְטַנָּה שֶׁהִיא בָּהּ בָּעֵת אַכְזָרִית
ואְֻמְלָלָה,
וְשֶׁיִּהְיֶה חֲסַר טַעַם לִבְטֹחַ בּוֹ אֶלָּא אִם
יִקָּלַע לְמַצָּב שֶׁבּוֹ יֵהָדֵף, יְתֻחַם וִיתֻחְזַק בְּעֶקְרוֹנוֹת
מַחְמִירִים שֶׁל מוּסָר בִּלְתִּי נִתָּן לְעִרְעוּר,
אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה הַמִּקְרֶה.

בְּאִידֵאוֹלוֹגְיָה לִיבֶּרָלִית, כַּמּוּבָן.