חזות מזרחית / שפת אם: הווה הנע בסבך עברו הערבי

יהיו מי שיאמרו כי ישראל של ימינו הפכה למעין מילה נרדפת למזרחים, עד כי נדמה שאין מרחב שאין בו נוכחות מזרחית, הגם אם זו רק גודשת את רוחב העין או מוזמנת לייצוב דופן התרבות.
אולם ראוי להתבונן במציאות המזרחית גם מעבר לרטוריקת היומיום שלה המספקת לא פעם מופעי היעלמות מפוארים של עברה הערבי, ולהתעכב על השורשים השחורים, כמו גם על הסוואתם באמצעות עיברות, חקיינות או תקינות.
יש למצוא את העגה שנשתקעה בדיבור ולדובב אותה; למצוא את הפרצוף שבתוך הפרצוף, זה מן הדור הקודם, ולדמיין מציאויות קודמות שנחרתו בו, שמגיחות ממנו ברגעים לא צפויים.

נקודת המוצא לספר זה הן מופעיו השונים של הביטוי "שפת אם".
כשם התערוכה, הכנס והפסטיבל שהתקיימו באביב 2002 במשכן לאמנות בעין חרוד ובסינמטק תל אביב. שנים עשר המאמרים והרשימות שבספר נפגשים סביב העיסוק בשארות התרבותית של מזרחים והעמדות המופקות מתוכה (קרי המזרחיות). מחבריהם נוקטיםסדרת מבעים לשוניים המחליפה בין הביוגרפי והמחקרי, האינטימי והביקורתי.
כיצד לנסח השתייכות וזרות של מזרחים כיום, בדור השני והשלישי להגירה, על רקע ההיסטוריה והסביבה התרבותית - יהודית כערבית - של יהודי ערב בעבר?
כיצד מסומן מקומו הלשוני של המזרחי בעברית? האמנם נסוגה מפניה כליל השפה הערבית?מה תפקידם של אזורי ההיזכרות בשפה הערבית שנכרו בעברית בעיצוב הרציפות התרבותית עם המזרח? מה הם הביטויים הקולנועיים והמוזיקליים המטרימים של המפגש בין יהודים לערבים, וכיצד הם עודנו מאוחר יותר ביצירות של קולנוענים מזרחים? שאלות אלו משרטטות תוואי לקריאה אפשרית אחת בקובץ.