איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?

התנ"ך של הסרבנות האפורה: ספרו השני של פרק הוא אפופיאה המתארת את עלילותיה הטריוויאליות של חבורת צעירים פריזאית המנסה לסייע לאנטי-גיבור שהמספר לא מצליח בשום אופן להיזכר בשמו, להתחמק מהשרות הצבאי במלחמת אלג'יריה.
אולם, מלחמה אחת עשוייה לפעמים להסתיר מלחמות אחרות: אותו חייל צעיר, קאראבין, קאראמזוב, קאראטוסטרה או קאראמישהו, מעלה על הדעת חייל צעיר אחר, אחד איצק יודקו פרץ, פרכ, פרש או פרק - מהגר יהודי מפולין שקיפח את חייו במדי הצבא הצרפתי המובס במלחמת העולם השנייה, כשהוא משאיר אחריו אלמנה צעירה (ששנתיים אחר-כך תקפח את חייה גם היא, במשרפות של אושוויץ) ויתום בן ארבע שעתיד להיות אחד מסופריה הגדולים של צרפת במאה העשרים.





"מן הראוי הוא, שמשורר שאינו חרד מאוויר הפסגות הדליל יעז מדי פעם להתעלות מעל לשכיח, על מנת לרומם, בנימה אפית, את ההווה שלנו. בל נטעה: צעירים אמיצים אלו, שבשיאה של המלחמה ניסו הכל (לשווא, למרבה הצער) כדי למנוע את הגיהינום האלג'ירי מחייל צעיר ששיווע לרחמים, הם-הם יורשיהם האמיתיים של אייאקס ואכילס, של הרקולס וטלמכוס, של הארגונאוטים, של שלושת המוסקטרים ואפילו של רב החובל נמו, סנט-אקזופרי, טייאר דה שארדן...
באשר לקוראים שסגולותיה של האפופיאה הזאת משאירות אותם אדישים, אלה ימצאו בספר קטן זה די הסחות דעת והערות אגב כדי ללקט בהם עונג, ובמיוחד מתכון של אורז בזיתים שעשוי לספק אף את המחמירים שבהם."
ז'ורז' פרק