ראמאינה של ואלמיקי: פרקי קריאה יומיים

לצד “מהאבהרטה“, “ראמאינה“ הוא האפוס המכונן של התרבות ההודית ושל דרום אסיה כולה. חיבורו בשפת הסנסקריט מיוחס לחכם ואלמיקי, שודד דרכים לשעבר, שחזה בצייד הורג עגור בעת שזה תינה אהבים עם בת זוגו. לשמע זעקת הכאב שבקעה מגרון העגורה, קילל ואלמיקי את הצייד קללה פיוטית, הנחשבת לפסוק השיר הסנסקריטי הראשון בהיסטוריה. ברהמא הבורא הציע לוואלמיקי לחבר את היצירה הנצחית “ראמאינה“ באותו משקל שירי של הקללה, וכך באה היצירה לעולם.
גיבור האפוס הזה הוא ראמה, התגלמותו האנושית של האל וישנו. ראמה מוותר על כס מלכותו כדי לקיים הבטחה ישנה ופזיזה שנתן אביו דשטהרטה לאחת מנשותיו, ויוצא לארבע–עשרה שנות גלות ביער בחברת אשתו סיטא ואחיו לקשמנה. במהלך שהותם ביער נחטפת סיטא בידי ראוונה מלך השדים, המאוהב בה נואשות. סיטא דעתנית, רבת תושייה ונאמנה לראמה, אבל לשונותיהם הרעות של מקצת מנתיניו של ראמה מרעילות את רוחו והוא מגרש אותה מעל פניו.
עלילת “ראמאינה“ עוסקת אם כן באהבה ופרידה, בצדק ועוולה, במלחמה וניצחון. היא פורטת על נימי הלב וסוחפת את קוראיה, אך גם מעוררת שאלות מורכבות ועל–זמניות על דרכי הגורל, ערכי המוסר, תכונות המנהיג הטוב ומעמד האישה.
סוואמי ונקטסאננדה (1982-1921) היה תלמידו הקרוב של הרופא והיוגי סוואמי שיוואננדה. ב-1965 הוא הגיע לראשונה לישראל כאורחו של דוד בן גוריון, והקים בארץ דור של מורים ליוגה מעולים הממשיכים את דרכו. בהיותו מומחה לסנסקריט תרגם לאנגלית את יצירות המופת של הודו, ביניהן “ראמאינה של ואלמיקי“. תרגומה לעברית של פרייה הרט, שזכתה להיות תלמידתו, מעניק לקורא העברי הזדמנות גדולה לחוות את אחד הביטויים הגדולים של ההינדואיזם בעבר ובהווה.