``... בלב ההתאבדות המערבית, היה ברור שאין להם כל סיכוי.`` מישל וברונו הם אחרים למחצה. אמם זנחה אותם בילדותם מפני שהעדיפה לבלות את שנות השישים והשבעים בפעילות מינית והדוניסטית אינטנסיבית, דרך כל גלגולי התרבות האלטרנטיבית, מהתנועה ההיפית ועד לניו אייג`. ברונו היה מורה, גרוש ואב לבן, הוא שקוע כל כולו באובססיה מינית נואשת ובחיפוש קדחתני וחסר תקווה אחר אהבה ועונג. מסרטי פורנו, מועדוני סקס וכפרי נודיסטים, הוא מגיע בסופו של דבר אל `המקום לשינוי`, מעין קייטנת ניו-אייג` למבוגרים. אחיו, מישל, הוא חוקר ביולוגיה מולקולרית, מישל, גבר מופנם בעל מיניות מודחקת שמקדיש את חייו לעבודתו המדעית, לסופרמרקט ולכדורי הרגעה, יוצא לאילרנד לשנת שבתון, במהלכה הוא יגלה תגלית שתשנה את מהלך ההיסטוריה. ברונו ומישל נולדו בצרפת של המחצית השנייה של המאה העשרים, והתבגרו יחד עם החברה המערבית. הם נולדו לתוך עולם שמורכב מצרכנות, ניכור ופורנוגרפיה, וחיו בחברה שמשכפלת ללא הרף את השיטה הכלכלית שלה כדי להלשיט אותה על כל פיסת חיים. החלקיקים האלמנטריים הוא סיפורו של העולם המערבי של היום, רגע לפני ``המהפכה המטפיזית החדשה``, שהשלכותיה יעלו אף על אלה של עליית הנצרות.
״החלקיקים האלמנטריים״ הוא הרומן השני של מישל וולבק, לאחר ״הרחבת גבול המאבק״. הספר ראה אור ב-1998, נמכר במאות אלפי עותקים ועורר מחלוקת ספרותית חסרת תקדים. לאחר שנדחתה מועמדותו של הספר לפרס גונקור התעצמה המחלוקת, הרבה בסיועו של וולבק עצמו, והגיעה לכדי שערורייה ציבורית של ממש, שבסופה היגר וולבק לאילנד.
הרומן, שרכש לו מעריצים מושבעים ומתנגדים קנאים כאחד, מציב את מישל וולבק כדמות החשובה, המסקרנת והפרובקטיבית ביותר של הדור החדש בספרות הצרפתית. מישל וולבק אינו מסתיר את שאפתנותו. הוא סבור שהוא מבין את העולם ושיש לו מה לומר עליו. בכתיבה יבשה ובדקדקנות כמו-מדעית, הוא מתאר את הצדדים המזוויעיים של היומיום ושל הבנאליה. הוא כותב על ההתנסות הגופנית של הכיעור הפיזי, שאינה יכולה שלא להיות פגומה, ממפה את הגיהינום הבינוני של העבודה, הסופרמרקט והמיקרוגל, ומנתח את התסכול של הכישלון המיני ואת חוויית הבדידות בעולם שבו האהבה אינה אלא עוד גמול נרקיסיסטי. עוד ניצחון בתחרות החופשית. החלקיקים האלמנטריים תורגם ליותר מ25- שפות וזה בפרסים בצרפת ובאיטליה.
