כיסופים בארץ המחסומים: רסיסי סיפור

עזמי בשארה

"היום עצמו עשוי לכלות את זמנו בהמתנה מול המחסום. הזמן עצמו מחכה שם במקום."

בשעה שהזמן מחכה במחסום, רק המחשבות חופשיות להמשיך ולנדוד הלאה.
בשעה שהזמן מחכה במחסום מתרחשות דרמות קטועות, עולים חלקי שיחות, צפים הרהורים ושברי התבוננות אירוניים ופיוטיים.
אלה חמישים ותשעה רסיסים של סיפור שיכול להיות מסופר רק ברסיסים: תיאור ביקורתי, חכם ועצוב אבל גם מצחיק והזוי, של החיים במחוזותיה האחרים של ארץ המחסומים, ארץ שאולי ככלות הכול אינה כה מוכרת לקורא העברי.


-"אני מחפש מישהו שיקשיב לי".
-"אין לך חברים?"
-"יש לי חברים, אבל כבר דשנו בנושא והם סובלים מאותם סימפטומים. אנחנו מרבים להתלונן זה בפני זה, וכבר התחלנו להתלונן על התלונות שלנו. התלונות החלו להעכיר את היחסים בינינו. כשאנחנו מתלוננים אנחנו מרגישים כמו זרים, כי הרי בימים אלה גם מי שנוסע איתך במונית מתלונן בפניך, ויש אנשים שמתקשרים לטלוויזיה ולרדיו כדי לקטר. לכן התחלנו לשתוק יחד. רק חברים שותקים יחד בימים אלה".



עזמי בשארה הוא אינטלקטואל, סופר ופובליציסט. זה ספר הפרוזה הראשון שלו הרואה אור בעברית. מאז 1996 הוא מכהן כחבר כנסת מטעם סיעת בל"ד.



הבא הקודם

 

ספרים נוספים