ציירו אותה בקפידה על שלוש-עשרה דלתות של בניין מגורים אחד, ברובע ה-18 בפריז: הספרה 4, גדולה, שחורה והפוכה, שבסיסה רחב כמו צלב מלטזי עם שני פסים בקצה. מתחתיה רשמו שלוש אותיות: CLT. פקד אדמסברג צילם אותן, ותהה: האם מדובר בסתם גרפיטי, בבדיחה של מבוגרים, או בתעלול נקמני? ואולי זו בכלל ´התערבות אמנותית´, כמו שחושב סגנו, דנגלר? אבל בסדרת הספרות היה דבר-מה טורד מנוחה, מאיים ומדאיג.
בקצה האחר של העיר, ז´וס לה גוארן, ימאי ברטוני לשעבר שנעשה כרוז, היה שרוי במבוכה. מזה שלושה שבועות משלשל מישהו הודעות סתומות לתיבת הדואר שלו. בדחן? משוגע? סב-סבו ממלמל לאוזנו: זהירות ילד, אם תגרד את הקרקעית, יצאו לך משם מים צלולים, אבל גם חרא. תשמור על הביצים שלך, בראש של האנשים יש גם דברים לא ממש יפים.
פרד וארגס, היסטוריונית וארכיאוזואולוגית,
וארגס, שעסקה שלוש שנים בחקר מגפת הדבר, בוחנת את הפן ההיסטורי והתרבותי שלה כמו גם את הפחד האנושי מפניה. היא מציבה את המגפה הארכאית בעלילת הספר שמתרחשת בימינו, תוך ניסיון לעקוב אחר ההיסטריה שהיא יכולה ליצור בחברה גם היום.
עזוב מהר וחזור מאוחר היה אחד מרבי המכר הגדולים בצרפת בעשור הראשון של המאה הנוכחית. והפך את פרד ורגאס למחברת ספרי המתח המוערכת והנמכרת ביותר בצרפת, ואת הפקד אדמסברג, השוטר הכי נמוך בצרפת, לבלש הצרפתי האהוב ביותר. הספר זכה בפרס חנויות הספרים היוקרתי לשנת 2002, בפרס המגזין "אל" לשנת 2002, בפרס ספרות המתח הגרמני לשנת 2004, ועובד ב-2007 לסרט קולנוע מצליח.
מצרפתית: אביגיל בורשטיין
בבל, 2010
344 עמודים
