לאסלו קרסנהורקאי

לָאַסְלוֹ קְרַסְנָהוֹרְקַאי נולד בעיר ג'ולה שבמזרח הונגריה בשנת 1954. פרסם רומנים ותסריטים לסרטיו של הבמאי הנודע בלה טאר.
קרסנהורקאי הוא אחד מחשובי היוצרים בספרות ההונגרית בת–זמננו ובשנת 2004 הוענק לו פרס קושוט, הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בהונגריה.
מספריו של קרסנהורקאי שראו אור עד כה בעברית:
מלחמה ומלחמה (בבל, 2011)
תוגת ההתנגדות (בבל, 2017)

דור X: מעשיות לתרבות מואצת-דאגלס קופלנד-

שלושים שנה להוצאת בבל

באחד בינואר 1995 ראה אור הספר הראשון בהוצאת בבל, ״דור X״ מאת דאגלס קופלנד. מעט אחר כך יצאו ספרים מאת אנטונן ארטו, איימי בלום, אלפרידה ילינק, תיאודור הרצל, ייבגני זמיאטין, ז׳ורז׳ פרק, ז׳ורז׳ בטאיי ופרננדו פסואה ומישל וולבק וכן הלאה וכן הלאה, וכך עברו להן שלושים שנה.

אנו מציינים את המאורע הקטן הזה עם כותר חדש, ספרו הראשון של מישל וולבק, ועם הנחה אוטומטית של 30% על כל רכישה בחנות המקוונת שלנו. בהזדמנות זו אנו מבקשים להוקיר תודה לכל המחברות והמחברים, המתרגמות והמתרגמים, העורכות והעורכים, המעצבות והמעצבים, המפיקות והמפיקים שעבדנו איתם.

אנו גם מודים, מעומק לבנו, לכן הקוראות ולכם הקוראים על קריאתכם. 

החל בראשון בינואר יעלה רף הרכישה למשלוח חינם מ-150₪ ל-180₪

לעת עתה, על אף ההתייקרויות, לא יהיה שינוי במחירי הספרים או המשלוחים בארץ.

סקירות אחרונות

ה"פ לאבקרפט, תלמידו הגדול ביותר של אדגר אלן פו, הותיר אחריו קובץ של סיפורים ונובלות שהיה לאחר מותו לאחד המיתוסים הגדולים והעמידים של התרבות הפופולרית. ספרו הראשון של היוצר הצרפתי, שרואה עתה אור בעברית, הוא שיר הלל לסופר האימה האמריקאי שעבודותיו פונות נגד העולם והחיים.
[...]
וזה לב טענתו של וולבק בספר: יצירתו של לאבקרפט פונה נגד העולם, נגד החיים. מה שאינו מועד לאימה וליופי, מודח בחמת-מיאוס. על פי וולבק, הימים שעשה לאבקרפט בניו-יורק, עקור-באחת מפרובידנס הפוריטנית, נדחק בהמון מחפשי העבודה, ליבו את הגזענות ה"מחונכת" שאפיינה אותו לכלל שנאה פרנואידית. הצפה רגשית זו, הגובלת בטירוף, מבשרת את "הגודש המילולי המופרע של 'הטקסטים הגדולים'". כדאי להתעכב על אחת מתרביות החיידקים המילוליות שנותרו מאותה תקופה בחייו של לאבקרפט, ולברר מה בדיוק צמח שם.

— עודד וולקשטיין על ספרו של מישל וולבק ה״פ לאבקרפט: נגד העולם, נגד החיים. תרבות וספרות, ידיעות אחרונות

זה לא כבר כתבתי כאן על סימנון והנה רואות אור בעברית עוד שתי יצירות של הסופר הפורה הזה, הבלגי הכותב בצרפתית (1903-1989). ומתוק וטוב לעיניים העבריות שתורגמו היצירות. כי, ראשית, הראשונה שבהן, "החתול", נובלה מ-1967, היא, נדמה לי, יצירת מופת. זו יצירת מופת נטורליסטית, כלומר כזו הפורשת את החיים מצד הביטנה שלהם, מצידם המחוספס, הדהוי והלא מצודד. ז'רוז' סימנון לא מזייף לרגע. לא לוחץ על פצעים באופן מעושה על מנת להדהים אותנו בשפלות האנושית אך גם לא ממתיק במלאכותיות. שתי היצירות שתורגמו עתה לעברית מהנות כל כך לקריאה.

— אריק גלסנר / אלה הם חיי אדם. ללא אשליות ויומרות: על ״החתול״ מאת ז׳ורז׳ סימנון, תרבות וספרות, ידיעות אחרונות

סימנון מנסה באמפתיה גדולה להבין את אמו. הוא בוחן את השפעות ירידתה של משפחתה האמידה מנכסיה ומותו של אביה בילדותה, עובדות שצרבו בה גאווה ורצון לא להיות תלויה באיש, את מאבקה הסמוי עם הטירוף שעבר בתורשת המשפחה וכן את יחסיה עם אביו של סימנון ועם ילדיה. יש פאתוס מיוחד, לא שגרתי, מגומגם מעט לוגית אבל מובן רגשית, בהארה ביחס לאמו שמגיע אליה סימנון לקראת סוף הממואר: "המשכתי לנסות להבין אותך. והבנתי שכל חייך, היית טובה. לא בהכרח לאחרים, אבל טובה לעצמך, טובה עמוק בתוכך. נאבקת להשיג את המטרה שהילדה הקטנה בת החמש הציבה לעצמה. חשקת שיניים. אבל היית חייבת, תמיד היית חייבת להיות טובה, להרגיש שאת טובה. ולכן, אמי, העברת את חייך בהקרבה עצמית".

— אריק גלסנר / אלה הם חיי אדם. ללא אשליות ויומרות: על ״החתול״ מאת ז׳ורז׳ סימנון, תרבות וספרות, ידיעות אחרונות


וייט תאן נוון, מהסופרים האמריקאים החשובים בימינו, כותב ספרות בשלה ומחכימה, שבמרכזה פליטים וייטנאמים המנסים לשרוד בשולי החלום הקפיטליסטי... נוון הוא מספר שקט. לרגע ארוך, ואולי בהשראת התיאורים של פרברי אמריקה במחצית השנייה של המאה הקודמת, הוא הזכיר לי את ריימונד קארבר, אחד מהסמלים הבולטים של הספרות האמריקאית... נוון נצמד לתודעה של דמויותיו, בלי לשפוט אותן. הוא מלווה אותן ברגעים הקשים ביותר של חייהן, גם כשהן מידרדרות לעוני, לשקרים או לאלימות. לאורך שמונה סיפורים הוא מראה לנו את העולם דרך עיניהם של פליטים, שיש להם מעט רכוש והרבה מטען רגשי. באחד המקומות הוא כותב: "בארץ שבה הכל נמדד בנכסים, לא היה ברשותנו דבר מלבד הסיפורים שלנו".

— יובל פלוטקין / לגיבורי "הפליטים" יש מעט רכוש והרבה מטען רגשי: על ספרו של וייט תאן נוון, הארץ ספרים

גיבור ספרו של ורנר הרצוג, הירו אונודה, כלוא בין החזית לעורף. הוא לא שם ולא שם, ובכל זאת, הוא נושא את כל המלחמה על גבו ומסרב להזדכות עליה. ככל שחולפות השנים, הוא רק מוסיף להתבצר באמונתו שמדינתו מעולם לא נכנעה. גם כשהוא וחייליו מקבלים סימנים ברורים — בדמות אורות רחוקים, מטוסים שחוצים את השמים, שידורי רדיו מזדמנים ואפילו עיתונים שמתגלגלים לפתח אוהליהם — הקצין מפרש הכל באופן עקום. לא פעם הוא סבור שמדובר בתעמולה מתוחכמת של האויב, המבקש לתעתע בו. אונודה לא מאמין שיש אפשרות אחרת מלבד ניצחון מוחלט, ואם כך, סביר להניח שהוא והניצחון נמצאים תמיד במרחק של פסע זה מזה. עליו רק לחכות בסבלנות, והוא ישוב לארצו עטור ניצחון. כיוון שהמלחמה מוסיפה להתקיים אך ורק בתודעתו, במשך כשלושה עשורים, בלתי אפשרי להפריד בינה ובין אונודה. שניהם ממשיים ומופרכים בדיוק באותה מידה. יום אחד אונודה אומר: "'אני חושב שבכלי הנשק האלה טבוע משהו שכבר נמצא מחוץ לשליטה האנושית. האם יש להם חיים משל עצמם מרגע שממציאים אותם? והאם למלחמה עצמה אין מין חיים משל עצמה? האם המלחמה חולמת על עצמה?'. 

— יובל פלוקין / סיפורו הבלתי נתפש של החייל שסירב להיכנע, על ספרו של ורנר הרצוג ״דמדומי העולם״, הארץ ספרים

  • לוגו הוצאת הספרים בבל. כיתוב: בבל. ספרים שמשנים.

בבל חוגגת שלושים ואתם זוכים בשלושים אחוז הנחה!

לחשוב / למיין-ז'ורז' פרק-