גשר, נהר חרב בנוף שומם, ביתן של שומר מדוכדך, דרך נעלמת באופק, בעל חנות שתוהה על העולם, זקן אחד, ילד קטן אחד. המתנה.
דבר אינו זז או כמעט אינו זז.
זוהי אפגניסטן בתקופת המלחמה נגד ברית המועצות. הזקן עומד להודיע לבנו העובד במכרה, אביו של הקטן, שבכפר כולם מתו מההפצצה.
הוא מדבר, הוא חושב: גיהינום של זיכרונות, של המתנות, של חרטות, של השערות, של חשדות. דיבור עירום שאומר את הסבל, את הבדידות, את הפחד לא להישמע.
"עפר ואפר", יצירת המופת הקטנה של עתיק רחימי, הוא הרומן הראשון המתורגם לעברית מדרי (פרסית-אפגנית). הספר נכלל ברשימה הסופית של פרס IMPAC ב-2004 ותורגם ל-21 שפות.
ב- 2003 "עפר ואפר" עובד לסרט קולנוע בבימויו של המחבר. הסרט הוצג בפסטיבל קאן 2004 וזכה בפרס "מבט אל העתיד".
